עברית  |  English  |  По русски  |  
 

כשרות של נוסחת חיים הזאת לפי ההלכה
 
הסבר קצר 
 
היות ומקבלים את הנוסחת חיים (לפי רישיון כפי שהוא בקישור זה רישיון לשימוש בנוסחת חיים) על תנאי שזה לא אסור ומותר לפי התורה למי שמקבל אותה, ובמקרה זה ספציפי (כפי שזה מובהר כדלקמן) תנאי זה מועיל למלואו במאה אחוז לכל דבר והעניין של קבלת נוסחת חיים לרבות של הפעילות לפיה, לכן בקבלת נוסחת חיים לפי הרישיון שבקישור הנ"ל (וכדלקמן בתמונה שלמטה) ובשימוש בה, אין חשש של חס וחלילה לעבור על איסור של עבודה זרה. וכן אין חשש של לעבור על כל אסור אחר של התורה.
(אבל אין בכך כדי לקבוע כשרות או אי כשרות של כול פעולה או שיטה רוחנית אחרת לרבות בהתייחסות לכל מקרה דומה או אחר) 
 
 
הסבר מפורט  
 
מה ייעשה משתמש דתי שזקוק לשימוש בנוסחת חיים? כי היא בפועל מאוד עוזרת, הן מבחינת חיזוק הבריאות, פיתוח כשרונות, הצלחה נוספת גדולה בלימודים (גם ללימודי חול מותרים), איכות התפילה, יחסים טובים יותר במשפחה ועם חברים וכו'. הן ככלי עזר מעולה לרפואה (גם, לא על אף אחד, במקרים חמורים). אבל יחד עם זאת הוא מפחד ובצדק לעבור על איסור של עבודה זרה. וכמובן על כל איסור של התורה.
 
הדרך הראשונה שהיא גם קלה וגם מועילה ומקובלת והכי נפוצה, כדי להבטיח שתיהיה מזה רק תועלת ללא איסור, זה ההכשר. ורצוי אם אפשר הכשר כזה שיהיה גם מקובל לכולם. 
 
הדרך השנית, לפחות למי שעוד לא הגיע לרמה כזאת שיכול להוראות לעצמו, זה לשאול את הרב.   
 
הדרך השלישית כאמור למי שכן כבר יכול להוראות לעצמו, שילמד את הנושא לעומק ויחליט אם דבר נכון בעיניו.
 
דרך הרביעית היא אולי בינתיים לא לכל אחד אלא למי שבדרגה של "ראו עולמם בחייהם". לאחר ההתבוננות בכשרות וקראיה נוספת של כל הנמוקים והבנה שזה נכון ניתן פשוט לקבל את נוסחת חיים לפי רישיון הנ"ל ולראות איזה ברכה היא מוסיפה לנשמה בכל מעשה מצוות ומעשים וגם בלימוד התורה ובתפילה.
 
ובכן, כדי שיהיה על הבטוח, אנחנו מאפשרים להיווכח בכשרות הנוסחה בכל ארבע דרכים: מביאים הכשר הכי חזק שאפשר כדלקמן, נותנים הסבר מקיף וברור לכל מי ירצה יוכל לעיין ולפסוק, וכן כל בעל דרגת "ראו עולמם בחייהם" יוכל בעזרת השם להיווכח כי שימוש בנוסחה זאת גם בשבילו אולי שווה.
 
ונוסף לזה, היות ומובן, שהרבה אנשים מאלה שעוד לא היגיעו לרמה של רב או מורה הוראה לעצמו, ופשוט ישתמשו בהכשר כדלקמן בלי בדיקות נוספות, ירצו להבין למה במקרה כזה של נוסחת חיים זה כשר ואין חשש. ולהבדיל מתי ולמה ובאיזה מקרה אחר יש חשש ולא כשר. 
 
לכן אנחנו מביאם כאן הסבר ארוך ומפורט, כולל כללים הלכתיים וגם דוגמאות פשוטות ודי ברורות למעיין כדי ש גם רב או מי שיכול להוראות לעצמו יוכל לוודאות, כי במקרה זה כלל כולל אין שום חשש.
וגם כל מי שעוד לא בדרגה זאת, אבל יודע ללמוד, יוכל להבין על מה מדובר ומה הוא הבדל בין שיטה זאת ומקרה ספציפי זה לבין מקרים ושיטות לא כאלה. וגם יידע במה כדאי להעמיק בלימוד של עניין ואם ירצה, את מה לשאול את הרב.
 
ובכן, על איזה הכשר הכי חזק כאן מדובר? ולמה בכלל במקרה זה ספציפי הוא לא רק קיים אלא גם מועיל עד כדי כך שבכלל אין שום חשש?
 
ידענו עד היום על הכשר של מאכלים, ציצית, סבון, כלים, סכך. עם זה, שהם דברים שונים ובתחומים שונים, כל אלה כוללים כללים ברורים ידועים של ההשגחה. ויש להם גם מחנה משותף - הם דברים גשמיים, שאפשר למשמש ולבדוק אותם. אבל איך לבדוק כשרות של שיטה רוחנית. וגם אם היום היא כולה מורכבת מדברים כשרים ומועילים, איך להבטיח, שתישאר כזאת גם למחר? ואם כן, איזה הכשר יכול להיות ניתן לפעולה רוחנית. ובפרט כזה שיהיה מקובל ממש לכולם? - ייתכן, כי יש דרכים להכשיר לפי תוכן ואולי גם להשגיח לאחר מכן. אבל שבעים פנים לתורה, וכניראה כמו שיהיו מכשירים, יהיו גם אוסרים, לפחות ברמה של "והשומר את נפשו". אז איך אפשר שיהיה גם במאה אחוז כשר ללא ספק אפילו לדואג לנפשו וגם מקובל לכול הדעות וגם מושגח בכל רגע ורגע. לא מצאנו לכך (וכמובן גם בכלל) משהו יותר חזק מתורה עצמה. הרי אם יש אפשרות שתורה בכבודה ובעצמה תהיה מכשירה, אז יהיה בוודאות על מה לסמוך ולא יהיה על מה לדאוג.
 
ואם בדברים גשמיים חייבים את ההשגחה הגשמית של בני אדם שמשגיחים לפי חוקי התורה, התברר לנו כי בדברים רוחניים כן יכול להיות לפעמים המצב, שבו תורה עצמה לא רק משגיחה (שזה כמובן תמיד ובכל) אלא גם נותנת הכשר וגם מבטיחה שיהיה באמת ולתמיד כשר.
 
מתי זה יכול להיות ואיך לעשות, שדבר זה יהיה במאה אחוז מועיל? ושזה לא רק יהיה הכשר. אלא והעיקר, שבמיקרים שזה אסור, ואפילו לחומרה כאשר זה לא אסור אבל גם לא מותר (לא כשר) לאדם לפי התורה, ההכשר של תורה יפעול לכך, שדבר רוחני שלא כשר לאדם, פשוט לא יעבוד בשבילו, והוא אפילו לא יוכל להתקשר אליו, וכל שכן לא יעבור חס וחלילה עברה על ידי השימוש בדבר אסור?! 
 
נבהיר את זה כדלקמן. 
 
עקב מורכבות העניינים קודם כל נביא את הרקע ולאחר מכן את הפיתרון לכאורה לשאלה עצמה.
 
הרקע:
 
יש תוכנה, שנקראת נוסחת חיים, שאנחנו מפיצים.
 
זה סוג של תוכנה רוחנית, שכאשר אדם מקבל אותה כדלקמן, הוא בפועל זוכה לשיפור הבריאות מעוד מהותי. לרבות שיפור שינה, הוספת כוח ועוד. 
 
למי שסובל מכאבי ראש, נוסחה עוזרת להקלה מאוד משמעותית. למשל מי שהיה כל פעם כאשר כאב לו ראש, היה מקבל כדורים וסובל שלושה ימים, אם לאחר כמה שעות לאחר הכדור הראשון יקבל את הנוסחה, ברוב המקרים כאב יעבור לגמרי בפחות מעשרים דקות.
 
נוסחה עוזרת טוב מלחץ נפשי.
 
היא יכולה מאוד לעזור כדי להגמל מנרקומניה
 
וכן (שאף אחד לא יצטרך) במידת הצורך נוסחה עוזרת מאוד לרפואה של מחלה ידוע. 
 
כל זה לא רק התרשמויות אלא דברים נבדקו עם מאות משתתפים. 
 
וכן במקרים של מחלה אמורה, לרבות כאשר רופאים לא ידעו מה לעשות או הרימו ידיים. 
נוסחה גם עזרה לריפוי. וגם עזרה לעצור את התפתחות המחלה ולביטולה. וזה הוכח לפי לרפואה קונונציונלית. 
 
כמו כן יעילות של נוסחה נבדק על כמה סוגי מכשירים של רפואה משלימה וכולם בלי לצאת מן הכלל הוכיחו יעילותה.
 
כל זה חשוב היה לציין כי בעניין של האיסור או ההיתר בנוגע לכל שיטת הריפוי רוחנית בכל דיון תורני שראינו אחד הדברים החשובים שהיה נידון זה יעילות של אותה שיטה בפועל. כמובן כאשר אין בה דברים של איסור מצד אותה שיטה עצמה.
 
בנוסף לזה שנוסחת חיים מועילה (וזה כאמור אחד המרכיבים של הכשר), הוספנו תנאי השימוש בנוסחה. היינו המקבל את הנוסחה חייב להודיע כי קבלתו של הנוסחה היא על תנאי שזה גם לא אסור וגם מותר לו לפי התורה.
 
היינו, כדי לקבל את הנוסחה, אדם פותח את הרישיון לשימוש בנוסחה ואומר: "אני מקבל על עצמי את הסעיפים 1. ו-2. הנ''ל'', כאשר צורת הרישיון לשימוש בנוסחת חיים ותוכן של הסעיפים שהוא מקבל גורמת לכך, שלא ניתן לקבל  כל דבר אסור. 
 
הרישיון (בחלקו שבעברית) ניראה כדלקמן:  
 
 
הרישיון 
 
להפעלת הנוסחה יש להגיד (באחת השפות) את מה שכתוב על גבי הכפתור הגדול הימני ולאישור של דבריך לגעת בו.
 
1. בתנאי שהיא (נוסחת חיים שמוזכרת בהמשך עם המוזכרים בהמשך שינוים והוספות לה) לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה, אני מקבל/ת על עצמי את נוסחת חיים שפרטיה צוינו בקובץ "using-with-formula.pdf" בבקשה פרוביזורית לפטנט שנרשמה במשרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי עם המספר 62/770,772, בגרסתה הכי חדשה נכון ליום י''ט בכסלו של שנת ה'תש''פ עם השינוים וההוספות לה המעודכנים נכון ליום ז בשבט של השנה האמורה.
 
2. אני מסכים/ה עם האמור באזהרות (ברישיון מובה קישור לאזהרות אלה)
 
(ברישיון למטה מצוייר כפתור כחול גדול (וכפתורים קטנים לשימוש במסלולים נוספים))
 
מילים שעל גבי הכפתור: אני מקבל/ת על עצמי את  הסעיפים 1. ו-2. הנ"ל
(דוגמת הרישיון מצורפת למכתב זה)
 
 
עשינו קבלת הנוסחה על תנאי שזה לא אסור ומותר למשתמש לפי תורה מסיבות הבאות: 
 
1. לדעתנו נכון לקבל דבר בעל השפעה רוחנית, שלא לא יודעים עליו או לא מבינים בו במאה אחוז, גם כאשר הוא טוב ונחוץ וידוע עליו שהוא ממקור כשר, רק על תנאי שזה לא אסור או/ו מותר למקבל לקבל אותו לפי דעת של התורה.
 
2. אדם נורמלי ככלל לא מקבל על עצמו מה שהוא לא יודע אם לא מוכיחים לו שזה מותר לפי הלכה ו/או לא לא טוב, ואנחנו הרי יהודים ויהודי אפילו לא דתי מבין שאם זה לא נוגד את חוקי התורה וגם מותר לו אישית לפי תורה זה בוודאי לא דבר אסור (וייתכן כי דבר טוב).
 
3. יש הרבה אנשים דתיים שהם בלי שזה יהיה כתוב פשוט לא מסכימים לקבל את הנוסחה והיא הרי יכולה לעזור.
 
4. אנחנו לא רוצים לעשות הרגל לא טוב היינו אם ילמדו שאפשר לקבל לא יודע מה בלי תנאי מקדים וזה - במקרה שלנו - כשר ועוזר, אחר כך אם לאותו משתמש מצליח מישהו אחר חס וחלילה יציע לקבל נוסחה לא טובה, שלא יקבל גם אותה.
 
 
סיבות הצורך בהכרעה דווקא על ידי הכשר של אופן הקבלה על ידי תנאי מקדים ולא על ידי הכשר של תוכן הנוסחה:
 
תוכן הנוסחה לדעתנו בהחלט כשר. בנוסף לכך, זה גם מוצהר ידי היצרן והבעלים שאין בתוכנה שום שימוש חס וחלילה בעבודה זרה או בשום דבר אחר שאסור למשתמש לפי התורה. 
 
אבל יש בעולם תורני היום חילוקי דעות בעניין של שימוש ברפואה על ידי אנרגיות. עד כדי כך שיש מי שמתיר ואפילו משבח אותם דברים שאחרים אוסרים בהחלט.
 
לכן אם לתת הכשר על תוכן של הנוסחה עצמה אז קרוב לוודאי יהיו כאלה שיתנגדו גם בין במבינים ואולי עוד יותר בין הלא מבינים. ואפילו זה לא סיבה למנוע מאנשים עזרה, וביחוד כאשר היא הכרחית, בכל זאת אנחנו רוצים לא לגרום למחלוקת.
 
וגם אם להכריע שזה כשר לפי הדעת של המחזקים יד של משתמשים ברפואה על ידי אנרגיה, אז כדי להכריע צריך יהיה לגלות את התוכן של הנוסחה. ואת התוכן של הנוסחה הבעלים לא יכולים לגלות כי הושקע כסף גדול של משקיעים פרטיים ועמל רב של למעלה מ-10 שנים לפיתוח. (וכן קבלנו המלצה ברורה ממשרד עורכי דין של פטנטים המוביל בארץ, כי יש לשמור את זה בתור סוד מסחרי ולא על ידי הגנה בפטנט). 
 
לכן ניראה, כי בנוסף לכך שיש קושי לגלות את התוכן של הנוסחה מטעם מסחרי, לא יעזור הכשר של תוכן לאלה שבכלל לא בעד הריפוי או התפתחות אישית על ידי אנרגיה, גם אם תיהיה זאת אנרגיה הכי חיוביות וקדושה בעולם.
(וגם אם נגלה אותה למכשירים את השיטה נכבדים ומקובלים, יכול לבוא כל לא מכשיר ובין היתר לטעון, כי אם יראו לו את התוכן אולי הוא יפסוק שזה לא מתאים גם לפי התוכן. ואין לזה סוף).
 
עם זאת מובן שאם אפשר היה להעביר את השאלה של הכשר לתחום הילכתי פתוח, שבו כל מומחה בהלכה שירצה לעיין בעניין - יוכל להבין. וכל מי שלא בקי בהלכות אלה - מבין שאת זה הוא לא מבין. ולכן פשוט שאין מקום למחלוקת. היינו שהיתר יהיה בתחום הלכתי נטו, כגון נוסח של קבלה על תנאי במקרה זה ספציפי היינו שלפחות במקרה ספציפי של שימוש בנוסחת חיים שלנו, כאשר שימוש מופעל על ידי מילים ותנאי מקדים בתוך אותם מילים, וצורת הרישיון היא כזאת ספציפית, אז כל זה ביחד יאפשר מניעה של חשש של חס ושלום לעבוד עבודה זרה או להודות לעבודה זרה או להנות ממנה. או לעבור איסור אחר כגון דרכי אמורי או אחר. ולכך אם אפשר למצוא נוסח כזה, זה יהיה פתרון מושלם.
 
וכך חשבנו למצוא את התנאי שיהיה מתיר את המותר, אוסר את האסור, וכן מבטיח שימוש כשר בדברים רוחניים גם כאשר אדם לא בדיוק יודע על מה מדובר.
 
ויש גם נימוק נוסף לצורך של מציאית התנאי המתאים. יש לא כל כך מעט אנשים שנמשחים לשיטות רוחניות למיניהם כגון לפיתוח עצמי וקל וחומר לרפואה. גם בעולם מודרני מחפשים משמעות. ובפרט יוצאי רוסיה שהיה בה נחשב לנכון ומכובד לחפש משמעות והיו מפורסמות ונחשבות לנעלות שיטות המזרח, וזה כבר עשרות שנים. ואפילו נצרות איכשהו הייתה חצי אסורה חצי מותרת מותרת ופופולרית לאינטליגנטים. ורק יהדות במיוחד הייתה אסורה ולא ידועה עד לפני עשרים שנה.
 
ויחד עם זאת אנשים חסים לנפשם. ואם תהיה הקדמה מקובלת של משפט ברור (ואולי גם מובן מצד ההגיון אפילו לאדם שעוד לא דתי) שאומרים לפני שימוש בשיטה רוחנית לא ידועה, זה יכול הרבה לעזור.
 
כדי להמשיך לדבר על התנאי ויעילותו להכשרת הנוסחה במקרה ספציפי שלנו, נזכיר מה זה תנאי במיקרים שבין הכי חמורים כגון בתורת הנדרים.
 
כי כל מי שלומד, מכיר את תורת הנדרים, ובתוכה עניין של תנאי. ואת חומרת הנדרים. 
 
מה הוא התנאי? למשל ראובן הוא חבר טוב וגם שכן של שמעון. מדי פעם הם מתארחים אחד אצל השני, עושים סעודות שבת ומלווה מלכה. ומטבע הדברים כמובן גם מדברים על החיים. פעם אחד במלווה מלכה סיפר ראובן לשמעון כי מאוד זקוק להלוואה די רצינית (בלי רבית). אולי שמעון מכיר איזה גמ"ח גדול? ופתאום שמעון (שחוסך כסף לקניה גדולה וחשובה לבועד שנה) אומר לו: חברי היקר. אני יכול לתת לך לחצי שנה את כל הסכום ללא ריבית!
ראובן מאוד שמח. בטוח שיוכל להחזיר. אבל עבר הזמן ולא עלה בידו להחזיר בזמנו.
שמעון אדם ייראה שמיים ולכן לא מפציר בראובן שיחזיר לו ואפילו לא מזכיר. אבל עובר זמן, מגיע זמן לשמעון לשלם על קניה החשובה, ואין לו כסף. זמן עובר, הוא לחוץ. והפעם בהיותו לחוץ מאוד ובוודאי רק מתוך הלחץ (אבל בפה ולב שווים) הוא זורק מילים: אני נודר, שאם הוא לא יחזיר לי כסף עד מחר ב-12 בצהריים, אני יותר לא אוכל אצלו סעודות. אוכל שלו יהיה בשבילי כמו קורבן (אסור לי בהחלט).
 
מה קורה בהמשך? ראובן ושמעון הרי חברים וותיקים. לכן ברגע שספרו לראובן על המעשה, אזב את הכל. רץ לכמה חברים, אסף את הסכום ובשעה 11.59 נכנס בריצה לדירה של שימעון ומחזיר לו מלוא ההלוואה. 
ולכן הנדר, שהיה על תנאי, בוטל. אבל אם היה ראובן מתעקב עוד שתי דקות, היה שמעון מפסיד את האפשרות לאכול אצל חברו הטוב בסעודות אצלו (עד שימצא חכם (רב גדול) שיכול להתיר (להפר) את נדרו).
 
היינו תנאי היה עומד הן לקיום הנדר הן לביטול הנדר. וידוע עד כמה נדר זה דבר חשוב וחמור! ובכל זאת היות והתנאי לא התקיים, אין שום עיקוב לשמעון להמשיך להנות בסעודת חברים אצל ראובן.
 
ואם יש דרך להציב תנאי כזה מכריע, כדי להבטיח את השימוש רק בדבר שגם לא אסור וגם מותר, זה בהחלט (כמובן רק במקרים, כאשר תנאי זה סוגר את כל אפשרות לעבור אותו) יכול להבטיח את השימוש בנוסחת חיים בדרך הכשר והטוב. 
 
ומצאנו כזה תנאי! (לא תמיד הוא מועיל למלואו העניין שבו עסוקים, אבל יש מקרים ספציפיים שהוא בהחלט שולט על הכל ממש במאה אחוז מאל"ף ועד תי"ו).
 
אז מה הוא התנאי הזה כל כך חזק ומועיל?! ומה הוא ה"מקרה ספציפי" הזה או מקרים אחרים? 
 
לדעתנו זה תלוי בסוג של המעשה (לרבות פעולה רוחנית) ששמים עליו את התנאי, והעיקר, תלוי בדרך של עשיית המעשה וביחוד בדרך להתחלתו. וכן כדי להימנע מחשש של חס וחלילה מודה בעבודה זרה שהיא אמת, יש עניין כי תנאי יהיה מקדים. 
 
נביא על כך 3 דוגמאות.
 
דוגמה ראשונה: אדם זקוק לחיבור לאנרגיה מרפאה. וכל החיבור לאנרגיה עושים רק על ידי אמירה שמתחברים לאותה אנרגיה. אבל לא יודעים בוודאות מאיפה היא באה ומה יש בה. (אבל כאמור הוא זקוק לזה, כגון לצורך רפואה או שלום בית או לימוד מצליח, ויודע כי זה עוזר, ולכן מעוניין בכך). 
 
האדם אומר:
 
בתנאי שהיא לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה אני מתחבר לאנרגיה זאת.
 
אז היות וחיבור לאנרגיה במקרה ההוא נעשה רק על ידי הדיבור (ולא על ידי כל פעולה נוספת גשמית או רוחנית, שיכולה להיות אסורה). היינו החיבור הוא על ידי מילים וגם התנאי הוא גם כן במילים מקדימים שבתוך אותו משפט. וגם כאמור אין לצורך אותו חיבור שום פעולות נוספות חוץ לאותו דיבור. ואם עושים בנוסף כל פעולה אז רק כזאת שאין בה חשש. כגון לוחצים בכפתור לאישור הדיבור ולא לדבר אסור כלשהו.
 
לדעתנו במקרה כזה תנאי כזה מועיל להגנה במאה אחוז. וכל שכן כאשר אדם אומר: בתנאי שזה לא אסור ומותר לי לפי התורה אני מקבל נוסחה זאת. כגון את נוסחת חיים.
 
למה זה כול שכן מועיל לכשרות כאשר אומרים "בתנאי שהיא לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה, אני מקבל/ת את נוסחת חיים הזאת (ומובאים פרטיה)"? קל וחומר מובן כאן לכאורה, כי כאשר מדובר על חיבור לאנרגיה, אם להניח, שידוע למומחה, שאותה אנרגיה באה מעבודה זרה, אז יוצא כי אדם (ללא ידיעה ודאית על איסור) אומר כביכול "בתנאי שזה מותר לי לפי תורה אני מתחבר לאנרגיה זאת" (שהיא אסורה). ואז אולי יש מקום לטענה כי הוא (ללא ידיעה אבל) אולי סותר את אצמו. (וגם כאן אפילו אם הוא אולי סותר את עצמו, מילא תנאי מועיל, כי אם אנרגיה אמורה אסורה אז בגלל התנאי המקדים הוא בכלל לא מתחיל להתחבר אליה ולכן לא מתחבר. ולכן אין פה מצב שבעבודה זרה שחס וחלילה אדם עבד אותה בפועל ותנאי לא מועיל. (היינו לענ"ד בעניין לעבור עברה שבעצם של העניין של לעבוד עבודה זרה לכאורה תנאי לא מעיל. אבל לעניין לא להנות מרוחניות שלה תנאי כן מועיל לכאורה, ולכן גודל העברה מזה שעבד היא הרבה פחות ונזק בהרבה פחות)). וקל וחומר כאשר מתנא את ההתחלה של קבלת הנוסחה שאף אחד לא טוען עליה בוודאות שהיא עבודה זרה. וגם אם בשתי מקרים שהבאנו לקל וחומר זה לא אותו דבר בדיוק, יש עוד מקום ללמוד מהידועה על הבדל בין לחש של עע"ז שלא יודעים עליו בוודאות משתמש בשם ע"ז, ולכן מתירים כדי להתרפאות במצב סכנה, לבין לחש של כומר של ע"ז שבוודאי משתמש בשמה ולכן אסור. (לאידך היה אפשר לטעון כי דווקא כאשר לא יודעים את התוכן זה עלול להיות יותר חמור, כי אם הודה לעבודה זרה וחזק תוך כדי דיבור, במקרה זה תוך כדי דיבור לא מועיל. לכן אם חס וחלילה היה כתוב בנוסחה שמודה לעבודה זרה, זה יותר חמור החיבור לאנרגיה על תנאי. אבל לא כן במקרה שלנו, כברי תנאי לקבלת הנוסחה הוא מקדים. ולכן אם יש בה כל איסור, אז להתחיל לא קיבל ומילא לא עבר על כל איסור).
 
דוגמה שנית: גם עושים חיבור לאנרגיה אבל יש שם גם גורו או פסל. אז אדם אומר: אני לא יודע מה יגידו לי לעשות בפגישה עם גורו. לכן אני עושה מראש תנאי. אם יגידו לי לעשות משהו שאסור לי לפי תורה כמו להשתחוות לפסל ובתמורה לקבל אנרגיה מגורו שמקרין אנרגיה, אז אני גם אם אשתחווה לה למראית עין כדי להיות כמו כולם בקבוצה (נציין שלדעתנו לעשות כך זה טפשות מוחלטת ואסור כמובן), בכל זאת אני לא מקבל את האנרגיה מאותו גורו כדי לא להנות מעבודה זרה. ואחרי זה אדם ההוא מיסכן, כדי לא להיות בולט, חס וחלילה כן משתחווה לאותו פסל. וגורו בתמורה מקרין אליו אנרגיה. 
 
אז את אנרגיה מאותו גורו בגלל התנאי שמוצב, אדם ההוא כנראה לא יקבל או יקבל הרבה פחות (וגם כנראה שלא יהיה על זה חייב). אבל בנפשו הוא פוגע. ובאיסור של תורה להשתחוות לפסל של עבודה זרה הוא כן עובר. וכל כך למה? - כי תנאי במילים על אי קבלת האנרגיה (רוחנית) כנראה ישלול או לפחות יעזור לו לעצור את קבלת האנרגיה הרוחנית הלא רצויה הזאת. אבל הוא לא עוצר את זה שהפעולה (פיזית) אסורה תשאר אולי הרבה פחות (כי הוא בכל זאת לא נהנה מעבודה זרה) אבל בהחלט אסורה.
 
דוגמה שלישית: אם אדם יגיד: אני נהנה מאנרגיה של דלק רק אם היא לא מזיקה לי. ואחרי זה שותה בקבוק של דלק!! מובן שאותו תנאי (שהיה במאה אחוז מועיל במקרה ראשון ודי משמעותי מועיל במקרה השני) כאן בכלל או כמעט בכלל לא מועיל.
 
נביא עוד כמה דוגמאות ונימוקים למה ניראה לנו שהקבלה של הנוסחת חיים האמורה יכולה להיות מותרת לפי הרישיון המצורף, גם בלי לדעת את התוכן של הנוסחה.
 
1. אדם חותם הסכם הלווה בריבית (ללא היתר עסקה) ומתנא תנאי כי במידה ואסור לשלם ריבית לפי הסכם זה הוא ייתן אותו במתנה. מובן שתנאי כזה לא מועיל כל כך (אם בכלל) כדי לא לעבור על הריבית.
 
אבל אם באותו הסכם כתוב כי במידה ואסור לשלם ריבית לפי הסכם זה אז הסכם בוטל מעיקרו. במקרה זה מובן כי זה מועיל ואין לו שום עברה.
 
2. אדם אומר: אני עושה פעולה זאת רק אם היא מותרת לי לפי תורה.  ואחר כך חס ושלום עובד עבודה זרה. מובן כי (אם ידע בוודאות שזה עבודה זרה ופעולתו אסורה) בזה תנאי לא מועיל.
 
אבל אם הוא אומר לאנשים שמבינים בהלכה: אני עושה פעולה זאת רק אם היא מותרת לי לפי תורה. ואם לא, תחזיקו אותי כדי שלא אעשה אותה. ואחר כך הוא בא להתקרב לעבודה זרה כדי לעשות אותה פעולה שנחשבת העבודה זרה, והם מחזיקים אותו כבקשתו ולא נותנים לו להתקרב לעבודה זרה ולעשות את הפעולה האסורה. ולכן (אפילו אם לא היו מחזיקים אותו כבקשתו, היה עושה אותה, היות והחזיקו אותו) יוצא כי בפועל לא עושה אותה פעולה אסורה. מובן כי תנאי כזה בהחלט מועיל. 
 
במקרה שלנו תנאי מועיל כי פעולה לא נעשית ואפילו לא מתחילה אם זה אסור או לא מותר. כי אדם אומר: בתנאי שזה לא אסור ומותר לי לפי תורה, אני מקבל נוסחה זאת. היינו אם לא מותר לו הוא פשוט לא מקבל אותה. ולכן זה לא כמו תנאי על עבודה זרה שהתנא ועבר (אם ידע שזה אסור ובכל זאת עבד אז לכל הדעות עבר) כי עבד אלא זה תנאי שמועיל כדי לא לעשות ואפילו לא להתחיל בכלל, לא לעבוד עבודה זרה ולא לעשות שום דבר אסור. וכל שכן שבמקרה זה הוא לא רק שלא יודע בוודאות שזה חס וחלילה עבודה זרה, אלא להפך, מוצהר על ידי יצרן ובעלים, כי אין בכך עבודה זרה.
 
 
קיצור הדברים
 
- היות וכול מה שניפעל, ניפעל רק על ידי דיבור ובתוך דיבור יש תנאי מקדים, אין חשש לעניין של חס וחלילה להנות מעבודה זרה. כי גם אם תנאי לא היה מועיל במלואו כאשר עובדים עבודה זרה בפועל, אין כאן מקרה כזה. כי כאן תנאי מקדים ולא רק את הפעולה אלא גם את ההתחלת הפעולה. ולכן אם חס וחלילה שימוש היה באיסור, אז לא היה מתחיל.
 
- לא ידוע לנו מגמרה עבודה זרה שהיא בכך שמקבלים נוסחת חיים, וברור כי אין בכך ארבע דרכים של לעבוד את כל עבודה זרה
 
- לא ידועים לנו מהלכות עבודה זרה מקרים כאשר עובדים עבודה זרה על ידי לחיצת כפתור (וגם אם היה אפשרי לא היו חוששים מפעולה ללחץ בכפתור כי דומה היה ללאבד את ברואיו בשביל כמה טיפשים).
 
- בעלים ויצרן מצהירים כי אין בכך עבודה זרה, ואם חס וחלילה היו יכולים לייצר עבודה זרה חדשה (בלי להגיד שזה אפשר), בהצהרה בכתב היו לכאורה מבטלים אותה בכך שאמרו שאין זה עבודה זרה.
 
- לכאורה לא ניתן להמציא עבודה זרה חדשה שאין בה מקור ממה שידוע לנו מגמרה.
 
- גם אם היה חס וחלילה כתוב בנוסחת חיים "אני מודה בעבודה זרה" או "מאמין בעבודה זרה", וכידוע לא ניתן לחזור על כך גם תוך כדי דיבור. ולכן אם היה קודם מקבל נוסחה ואחר כך מתנא בכל שזה כשר, אולי היה מקום לחשש שתנאי לא מכסה את המקרה של חס וחלילה מודה בעבודה זרה שהיא אמת. אבל כאשר מקבלים נוסחת חיים לפי רישיון כפי שהוא לפי צורתו הנ"ל, אין מקום לחשוש לזה, כי תנאי לקבלת הנוסחה הוא מקדים את תחילת קבלתה ולכן אין חשש לקבלה אם יש בה תוכן אסור. ולכן ממילא אין חשש לעשות באמצעותה דבר אסור.
 
- אין בשימוש בנוסחה הסתמכות לכוח עליון שהוא לא השם אחד. והרינו להבהיר כאן לכל המשתמש באופן רישמי, שנוסחת חיים זה תוכנה, שפשוט כתובים בתוכה דרכי חיבור של כל המעשה החיובי (או ניטרלי) לאנרגיה חיובית הכי מתאימה לכל מעשה שבהתאם וכל אדם שבהתאם. ואדם שקיבל על עצמו את נוסחת חיים הוא למעשה כמו מי שאומר אני מתחבר בכל מעשה שבהתאם לאנרגיה הכי מתאימה לי באותו מעשה וזה כפי שכתוב בנוסחת חיים.  
 
- אין בשימוש בנוסחת חיים לא דרכי אמורי ואפילו לא דומה לדרכי אמורי. כי דרכי אמורי זה הנהגה של אמורי שלא ניתנה להסבר הגיוני.   
(היינו אם עשה כך אמורי אבל למעשה זה גם יש הסבר הגיוני וגם מעשה זה לא אסור ומותר לפי תורה במקרה מסוים, אפשר לעשות אותו מעשה באותו מקרה מסוים ואין בכך דרכי אמורי. ואם להבדיל לא יודעים איך פועלים תפילין או מזוזה או צדקה, אבל יודע שזה לא רק (וקודם כל) מצוות השם ית' אלא גם עוזר להיות בריא וגם במידת הצורך מציל. אז גם אם מישהו עושה זאת לא רק לשם מצווה או אפילו בכלל לא לשם מצווה. אלא שם מזוזה רק לשם הצלה או נותן צדקה רק לשם רפואה ולא לשם מצווה (זה חבל אבל) אין בכך דרכי אמורי).  
ונוסחת חיים כשמה כן הוא היא נוסחה היינו דבר שכתוב לפי הגיון על בסיס תורה ומדע, ולכן מובן שמלהתחילה אין מקום להגיד שזה סגולה שלא ניתנת להסבר הגיוני.
וגם אם כבר אין בזה צורך כדי לא לחשוש לדרכי אמורי, הרי לא ידוע לנו מגמרה שהייתה לאמורי נוסחת חיים.      
- תנאי מקדים במקרה ספציפי זה (כל הקבלה של נוסחת חיים היא על ידי דיבור כולל בתוכו תנאי מקדים) יעיל לא רק בעניין של מניעה של לעבוד עבודה זרה או להודות לה או להנות ממנה, אלא גם למניעה של עשיית כל דבר אסור על ידי נוסחת חיים.
 
 
 
אז מה המסקנה? - לא נשתה דלק, לא נשתחווה לא לפסל ולא לגורו. וגם כאשר נמצא נוסחת החיבור לאנרגיה חיובית שנראית לנו בסדר כגון נוסחת חיים, נעשה את זה עם התנאי המקדים והמועיל, ובכזה אופן כאשר תנאי הזה יהיה מועיל למלואו, במאה אחוז. 
 
היינו נקבל את נוסחת חיים שמחברת אותנו לטוב על ידי מילים אודות קבלתה ולא על ידי שום דבר נוסף שיכול לעקוב את התנאי!
 
ולשם כך אדם לוקח את ההעתק שלו של הרישיון (לשימוש בנוסחת חיים) או מעלה אותו על גבי המסך. ואומר את המילים הרשומות על גבי הכפתור שמצוייר ברישיון:
"בתנאי שהיא לא אסורה וגם מותרת לי לפי התורה, אני מקבל את הנוסחה הזאת". וטוב (אבל לא חובה) אם לאחר אמירתו הוא גם ייגע  בכפתור האמור לצורך האישור של הדברים שנאמרו.
 
 
ולאור של כל הנ"ל זאת ההבהרה בעניין של כשרות במקרה ספציפי של השימוש בנוסחת חיים לפי הרישיון בצורה כנ"ל וכדלקמן בתמונה:
 
בקבלת נוסחת חיים לפי רישיון כדלקמן מתקיימים כל ההגבלות שביחד מספיקות כדי להבטיח במאה אחוז שלא יהיה על ידי קבלת נוסחת חיים זאת חשש של חס וחלילה לעבוד עבודה זרה או להודות לה או להנות ממנה. וכן אין כל חשש לעשות כל פעולה אסורה על ידי קבלתה של נוסחת חיים לרבות באמצעותה. 
 
היינו קבלתה של נוסחת חיים היא על תנאי שהיא לא אסורה ומותרת לפי תורה למקבל אותה. ותנאי זה הוא מקדים והוא גם שולט בכל מאה אחוז של העניין קבלת הנוסחה ולרבות על כל הפעולה שתיהיה נעשית באמצעותה. לצורך של קבלת נוסחת חיים לפי רישיון האמור לא נעשית שום פעולה אסורה. קבלתה מופעל על ידי מילים ותנאי עצמו הוא גם כן במילים, ומילים של תנאי מקדימים את המילים על קבלת הנוסחה. לכן קבלת הנוסחה לא נעשית ואפילו לא מתחילה אם זה אסור או לא מותר. כי אדם אומר: בתנאי שזה לא אסור ומותר לי לפי תורה, אני מקבל נוסחה חיים זאת. היינו אם אסור לו או לא מותר לו הוא פשוט לא מקבל אותה. ולכן זה לא כמו תנאי על עבודה זרה שהתנא ועבר (אם ידע שזה אסור ובכל זאת עבד אז לכל הדעות עבר) כי עבד. אלא להבדיל מעבודה זרה זה תנאי שמועיל כדי לא לעשות ואפילו לא להתחיל בכלל לעבוד אותה. וכל שכן שבמקרה זה הוא לא רק שלא יודע בוודאות שזה חס וחלילה עבודה זרה, אלא להפך, מוצהר על ידי יצרן ובעלים, כי אין בכך עבודה זרה.
 
ומובן, כי אם חס וחלילה הייתה מופעלת לפי נוסחת חיים לאחר קבלתה אפילו פעולה אחת של לעבוד עבודה זרה או להודות לה או להנות ממנה ואפילו מופעלת באמצעות נוסחת חיים פעולה שלא של עבודה זרה, אבל אסורה או לא מותרת למקבל את נוסחת חיים, אז נוסחת חיים זאת גם לא הייתה לא אסורה וגם לא הייתה מותרת למקבל אותה. אלא הייתה גם אסורה וגם לא מותרת. ולכן כאשר מקבלים את הנוסחה חיים לפי רישיון כדלקמן, אז ממילא מקדימים על ידי תנאי, שמועיל במקרה ספציפי זה במאה אחוז, לא רק את קבלתה של נוסחת חיים עצמה אלא גם והעיקר את כל הפעולה שמופעלת באמצעות השימוש בנוסחה חיים. 
 
לכן, בלי לתת בכך את ההתייחסות לכל מקרה דומה או אחר, בקבלת נוסחת חיים לפי רישיון כדלקמן בתמונה למטה, אין חשש של חס וחלילה לעבור על איסור של עבודה זרה או דרכי אמורי. וכן אין חשש לעבור על כל איסור אחר של התורה.
 
Bookmark and Share
לייבסיטי - בניית אתרים